נפלאות האופטימיות להשגת חיים מאושרים

מאפס עד עשר מהו הציון שהייתם נותנים לרמת האופטימיות שלכם?

השאלה חשובה כי מתברר שקיים קשר הדוק בין אופטימיות לבין אושר.

אך לפני כן, מהי בעצם אופטימיות?

ואיך בדיוק גישה אופטימית פותחת לנו אופקים מאושרים יותר?

קבלו תשובות.

מהי אופטימיות?

נתחיל עם הגדרה זו: "פסימיסט רואה בהזדמנות קושי. אופטימיסט רואה בקושי הזדמנות. " (וינסטון צ'רצ'יל)

הגדרה של אופטימיות

אם נסתכל על האירועים מסביבנו באופן פסימי נראה אך ורק קשיים וכישלונות. לעומת זאת אם נכוון את מחשבותינו לסימנים מעודדים ולהזדמנויות נגלה שאנו מסוגלים לשנות את המצב לטובה.

אופטימיות ופסימיות נובעות מהדרך שאנו מפרשים אירועים.

מול בעיה הפסימיסט ירגיש מוצף בקשיים ויוותר. לעומתו האופטימיסט יראה בבעיה אתגר ויאמין שהוא מסוגל להתגבר עליו. מחשבותינו מעצבות את עולמנו, וחשיבה אופטימית מאפשרת פרשנות בונה וחיובית לאושר בחיינו.

אופטימיות אינה תכונה אלא גישה

אופטימיות נתפסת לעתים קרובות כתכונה מולדת. מנקודת מבט זו, ישנם אנשים שמטבעם אופטימיים יותר מאחרים. אלו שנולדו אופטימיים הם ברי מזל וכל האחרים יישארו מדוכדכים כל חייהם.

כפי שאתם מבינים זאת הסתכלות פסימית על אופטימיות.

בואו נוסיף קצת אופטימיות לתמונה ונשאל:

האם נכון שאנשים מסוימים נוטים באופן ספונטני לראות את חצי הכוס המלאה?

כן.

האם המשמעות היא כי אופטימיות היא תכונה מולדת שאי אפשר לפתח?

לא.

אופטימיות היא גישה שניתן לפתח, לתרגל ולטפח באופן מודע.

זוהי הבשורה הגדולות של הפסיכולוגיה חיובית: ניתן ללמוד להיות אופטימי וזאת הדרך המומלצת ביותר ליצירת חיים מאושרים.

טיפוח אופטימיות

אופטימיות מונעת חבלה עצמית

התועלת הגדולה של גישה אופטימית לחיים היא שהיא מונעת תהליך של חבלה עצמית.

מה הכוונה?

חיוני לכוון באופן מודע את מחשבותינו למה שנותן לנו תקווה. אחרת, על פי מדעני מוח, הנטייה הטבעית שלנו היא דווקא לחשוב באופן שלילי.

לדבריהם 95% ממחשבותינו זהות לאלו של אתמול ו- 80% הם שליליות!

במילים אחרות, הנטייה הטבעית שלנו היא לטחון עד דק וללא סוף מחשבות שליליות.

מהם המחשבות השליליות שאנו ממחזרים בלי סוף?

צער…

למשל מילה נבזית יכולה לקחת את מוחנו כבן ערובה במשך שנים ואפילו כל החיים.

חרטה…

העבר איננו ולא יחזור אף פעם, אך במחשבה אנו יכולים להתענות ללא הרף ברגשי אשם ובשאלה ״מה אם…?״

תסכולים…

שקט ועיקש, הכעס על הדלתות שטרקו לנו בפרצוף יכול לשפוך מרירות בכול.

דאגות…

קטנות או גדולות הדאגות רצות אתנו בכל מקום מבלי להתעייף אף פעם.

אכזבות…

האחרים שאכזבו אותנו. לא ציפינו לזה.

ומעל לכל, את האכזבה כלפי עצמנו כאשר אנו סבורים שלא עמדנו ברף הערכים והחלומות שקבענו לעצמנו.

מרוב שאנו טוחנים אותם רעיונות הם מקבלים נפח עצום בתודעתנו והופכים להיות מסגרת בלתי נראית שאנו כלואים בה.

לא נגיד לעצמנו "לא נורא, אשתפר בפעם הבאה" אלא נשפוט את עצמנו לחומרה ובאופן סופי: "אני גרוע״ או ״אני דפוק״.

לאורך שנים מחשבות הרסניות מסוג זה גורמות נזק מצטבר בדימוי עצמי ובאמונה שאנו מסוגלים להיות מאושרים. זוהי המשמעות של חבלה עצמית.

הזדמנויות טובות נמצאות בכל מקום סביבנו אך מתעלמים מהן כי מחשבות שליליות דבוקות אלינו וחוסמות לנו את האופק.

לכן כל כך חשוב לקבל בחזרה שליטה על מחשבותינו. זהו תנאי לאושר. אחרת אנו הורסים אותו במו ידינו.

במובן הזה טיפוח אופטימיות מאפשר להשתיק דו-שיח פנימי חבלני. במקום לטחון שחורות, אנו בוחרים במודע לחבק את הצבעים האופטימיים של החיים ושל האושר.

השאלה היא עכשיו, איך עושים את זה?

גישה אופטימית

אופטימיות מעצימה אותנו

לפעמים החיים לא נחמדים. אם מקבלים מכות קלות, זה לא נורא. אך לפעמים התמונה הרבה יותר אלימה. הייתי משווה מצבים כאלה לסטירות מצלצלות בפרצוף או לפטיש שנופל על ראשינו. לא מבינים מאיפה זה בא לנו וחשים מבולבלים לחלוטין.

ובכן, זה בדיוק הרגעים שעלינו להיות אופטימיים.

כאשר הציפורים שרות והשמים כחולים קל להיות אופטימי. אבל כאשר הסירה שלנו מתנדנדת בצורה מסוכנת או כאשר מחליקים על קליפת בננה ותוך רגע אנחנו מוצאים את עצמנו על הקרקע ורואים כוכבים, זה יותר קשה.

במצבים שהמציאות שלנו משתבשת, הרפלקס הספונטני הוא להאשים אחרים ולהאשים את הנסיבות.

אנחנו נוטים להתבטא במשפטים מסוג זה:

"אם החמור הזה היה עושה את עבודתו כמו שצריך, לא היינו מגיעים למצב נורא כל כך. עכשיו זה אבוד! "

או …

״אם היא הייתה מתנהגת אחרת, היום היינו מאושרים. ״

או…

״מה עשיתי לבורא העולם כדי לקבל עונש כזה? ״

משפטים אלו מצביעים על מנטאליות של קורבן והופכים את המצב ללא תקווה. זהו סוג של נטישת אחריות בנוגע למה שהיה ולמה שיכול להיות.

אנסח עכשיו מחדש את אותם המשפטים אך באופן אופטימי:

״אם הייתי עובד איתו לפני המפגש עם הלקוח, היינו מקבלים תוצאות טובות יותר. למדתי את הלקח לפעם הבאה. מה ניתן לעשות עכשיו כדי להציל את המצב?״

הנה המשפט השני …

״הייתי עיוור. לא קלטתי את סימני האזהרה שהיו על הקיר. עכשיו נפקחו עייני, ואני מאמין שקיים עדיין סיכוי להתחיל את היחסים שלנו מחדש על בסיס של הבנה טובה יותר.״

והנה השלישי …

"החיים הם כל כך שבירים. זה מטורף. הכול יכול להתהפך בן רגע. אני חייב להיות מודע לכך כדי להעריך את חיי יותר ולשמח כל יום אלה שאני אוהב. ובכל מקרה לא אוותר. אגייס את כל כוחותיי ואנצח, אפילו אם זה נראה היום בלתי אפשרי״.

כמובן אנו לא שולטים בכל ואין הבטחה שבסופו של יום הדברים יסתדרו כפי שאנו רוצים. אך גישתנו לאותם אירועים היא כן תלויה בנו ועל זה אנו מסוגלים לקחת פיקוד.

אל תתנהגו כמו כדור ביליארד

קיים הבדל עצום בין שתי הגרסאות של המשפטים הנ״ל. זהו ההבדל בגישה בין מנצח לבין מפסידן.

מה שמאפיין את המפסידן, הוא הפסיביות שלו שהופכת אותו לקורבן של המצב. כשמשהו קורה, הוא לא פועל אלא מגיב.

אירועים הם פעולות חיצוניות שגורמות לתגובה שלו. הוא לא בוחר את התגובה שלו. היא התוצר של גורם חיצוני.

הדבר דומה לכדור ביליארד שדוחף כדור אחר. התגובה של כדור הביליארד שנדחף היא ההשפעה הבלתי נמנעת מהפעולה של כדור הביליארד הראשון שדחף אותו.

הייתי אומר שלמפסידן יש מנטליות של כדור ביליארד.

מנטליות של כדור ביליארד

כיוון שהיא פסיבית, התגובה של המפסידן מתאפיינת בהפלת האחריות על גורם חיצוני, כלומר על האחרים ועל הנסיבות.

האמת היא שזה קורה לכולנו לפעמים, ובמיוחד כאשר אנו עייפים, רעבים ולחוצים מכל סיבה שהיא.

אם זאת ההתנהגות השכיחה שלנו, אז יש לנו בעיה רצינית.

לאן זה מוביל?

להרגיש חסרי אונים ואומללים.

הבשורה הטובה היא שאנו יכולים להשתפר. לגישה שדוגלת בכך קוראים אופטימיות.

כדי לטפח אופטימיות לטובת חיים מאושרים, חיוני להבין שאנחנו לא כדורי ביליארד אלא שנפלה בחלקנו האפשרות והאחריות לבחור את המענה שלנו בכל מצב בחיים.

לכן יש להיזהר מהמונח "להגיב" שמזכיר תגובות שרשרת. אני מעדיף את המילים "לענות" או ״להשיב״, אשר מעוררות בחירה מודעת של תשובה שאנו נותנים למצב.

במקום תגובה פסיבית וחסרת אחריות, האופטימיסט פעיל בחיפוש אפשרויות ובבחירה של המענה המתאים ביותר למצב.

תשובה אופטימית

גישה אופטימית פותחת אפשרויות שאינן קיימות עבור מי שנשאר פסיבי ומסתפק בלהגיב.

אילו אפשרויות?

האפשרויות שאנו מדמיינים!

האופטימיות אפשרית כאשר אנו מודעים לכך שהחלטותינו אינן מוכתבות על ידי גורמים חיצוניים, אלא על ידי התשובות שאנו מפתחים ובוחרים.

בכל מצב, ובמיוחד אם אתם מרגישים מאותגרים בעמדותיכם או מזועזעים על ידי אירוע, שאלו את עצמכם את השאלה:

״מהי התשובה הטובה ביותר שאני יכול לתת ? ״

אופטימיות היא ניצחון

גישה אופטימית מאפשרת קבלת שליטה על ההחלטות שלנו לטובת מה שבאמת חשוב לנו.

אחרת אנו נופלים קורבן של המצב וקורבן של מחשבות הרסניות ששוללות אפשרות להגשים אושר בחיינו.

במובן זה, אופטימיות היא ניצחון של הרוח על נסיבות החיים.

בגישה אופטימית האושר אפשרי כי הוא תלוי קודם כל באפשרויות שאנו רואים, בבחירות שאנו עושים, ובתשובות שאנו נותנים.

לכן בחרו היטב את התשובות שלכם. זהו הכוח שעומד לרשותכם.

אופטימיות היא נצחון

תרגלו את האופטימיות שלכם

האם אתם זוכרים את השאלה ששאלתי בהתחלה:

מאפס עד עשר מהו הציון שהייתם נותנים לרמת האופטימיות שלכם?

לא משנה מהו המספר שעלה לכם בראש. העיקר הוא שאתם יכולים לתרגל אופטימיות ולשפר את איכות חייכם.

נסו את הדרכים הבאות:

1. הגידו יותר תודה

אנו בקלות מקטרים על כל הדברים שלא מוצאים חן בעינינו ומקבלים כמובנים מאליהם כל אלה שכן טובים ומוצלחים. להכיר תודה לכל הטוב שבחיינו, בלי לשנות שום דבר אחר מאשר ההסתכלות שלנו, פותח שערים לחוויה מאושרת הרבה יותר בחיינו. נסו להגיד תודה יותר פעמים ביום וראו איך זה משפיע בחזרה אליכם לטובה.

2. שפטו את עצמכם לכף זכות

לרוב אין יותר שיפוטי ואכזרי מאשר אנחנו על עצמנו. קול השופט שבתוכנו לא נותן לנו מנוחה ואנו לא סולחים לעצמנו על כלום. הכול רשום ומצטבר ביום הדין שאנו עושים לעצמנו בימים שאנו מרגישים אומללים וחסרי ערך. האם הייתם מרשים לעצמכם לדבר כך למישהו אחר? אני מקווה שלא. בכל אופן היו קצת סלחנים עם עצמכם וראו את הטוב שכן יוצא מכם. שפטו את עצמכם יותר לכף זכות.

3. חפשו הזדמנויות

"פסימיסט רואה בהזדמנות קושי. אופטימיסט רואה בקושי הזדמנות. "

כאשר אתם פוגשים מצב שאתם מפרשים כקושי שאלו את עצמכם:

איזו הזדמנות קיימת שהתעלמתי ממנה עד עכשיו?

מהם האפשרויות שאני יכול לחשוב עליהם?

4. נקו את הראש

אתם זוכרים את המחשבות שליליות שרצות לנו בראש?

הראש שלנו זקוק למנוחה. הבעיה היא שהוא לא יודע מהי המשמעות המעשית של המילה ״לנוח״. מחשבה רודפת מחשבה בכל זמן ובכל מקום בלי הפסקה.

חפשו פעילות שעובדת עבורכם ככפתור כיבוי: מדיטציה, יוגה, צ׳י קונג, שחייה, ריקוד, נגינה, ציור או כל דבר אחר שמרגיע אתכם. העיקר שתצליחו לכבות לכמה רגעים את מכונת הדאגות שעובדת לכם בראש יום ולילה.

תרגלו את האופטימיות שלכם כמו שריר ובקרוב תהיו אלופים!

בנימה אופטימית זו…

השאירו הערה/הארה ושתפו מחשבותיכם:

  • מה נגע בכם במיוחד?
  • מהי הדרך שלכם לשמור על אופטימיות?
  • מה הייתם שמחים ללמוד כדי להיות מאושרים יותר?
Gérard Sellam

Gérard Sellam

הכותב הוא מאמן להעצמה אישית שמסייע ליזמים לשלב בין הצלחה בעסקים ואיזון בחיים. לפרטים נוספים לחצו כאן.

שיתוף המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מאמרים נוספים:

10 צעדים ראשונים להעצמה אישית

הצטרפו לניוזלטר לקבלת 10 הצעדים הראשונים להעצמה אישית ועדכונים על מאמרים חדשים.

השארת תגובה

דילוג לתוכן